למרות האקספרסיביות הרבה והצבעוניות העזה, ציוריה של איריס הוניג מצליחים להישאר אינטימיים מאוד, ולבטא טווח רחב של חוויות אנושיות. הוניג נוטלת על עצמה את החובה לאתר רגשות אלה ולהוליכם החוצה. מבעד לדמויות המתוארות בסצינות שונות, לצד דיוקנאות גדולי ממדים בשמן על בד, חושפת התערוכה נוף אנושי מאוד. שם התערוכה, "כמו בסרט", מיטיב לתאר את הצבעוניות הבוטה לעתים של הציורים ואת הדרמתיות של הסצינות, המתוארות ברגעים הקפואים של הציור, בהרף אחד ולא ברצף של פריימים כמו בקולנוע. כל ציור מקבע רגע מתוך סצינת חיים ממשית כמו בסרטיו של במאי הקולנוע הנודע וודי אלן, המצליח בגאוניותו לייצג את החיים באופן אמיתי, חושפני ושברירי להדהים.
ציוריה של איריס הוניג מעניקים לצופה להתבונן אל עומק הנוף האנושי המרתק הסובב אותה. עבודותיה המבוצעות בצבעים מרהיבים מפגינות תעוזה רבה, ודוברות בשפה האישית שפיתחה האמנית, שפה קולוריסטית בעלת תו מזוהה ונוכחות חזקה.
מרב סיכמה לי את תפיסת עולמה בשלוש מילים: מקצוענות, מקצוענות, מקצוענות. בניגוד לקוסמטיקאיות מהדור הישן, היא לא רואה שום צורך להטפיח את הפנים בכדי לפתוח את הנקבוביות כולן, תהליך שמפר את הגמישות הטבעית של העור.