תל אביב סיטי - חבל על הפנאי

התערוכה שתתקיים גם במהלך חוה"מ סוכות תלווה בסוכת ענק עם פעילות לכל המשפחה.

אוצרת התערוכה: בתיה דונר

התערוכה עוסקת בגן החיות שנפתח לקהל בדצמבר 1938 במקום שהיה ידוע כמתחם פרדס פורטליס, הגובל ברחובות שלמה המלך וקרן קיימת, בחלקה הצפון-מזרחי והמרוחק דאז של העיר.

סיפור הקמתו של הגן התחיל בחנות לבעלי חיים בשם "גן חיות",שפתח הרב ד"ר שורנשטיין ברח' שנקין 15 בשנת 1935 ואשר הפכה עד מהרה למוקד משיכה לילדי תל-אביב ולמבוגרים כאחד. שני גורי האריות, שקיבל בעליה של החנות במתנה מגן החיות בקהיר, אילצו אותו להעתיק את חנותו למקום מרווח יותר: חצר ברח' הירקון 63, אולם גם שם היה המקום צר מלהכיל את אוסף החיות שהלך וגדל.

בעקבות פנייה של ד"ר שורנשטיין לעיריית תל-אביב ובגיבוי עצומה שעליה חתמו 1139 מתושבי העיר, הוחלט להחכיר שטח אדמה לבניית גן חיות בתל-אביב. ההתלהבות הייתה גדולה, גן החיות נתפש כנדבך נוסף במפעלה הציוני של העיר העברית הראשונה, מבני הגן וכלוביו תוכננו בידי האדריכל לאופולד לוסטיג בלא כל תמורה כספית וכבר בשנתו הראשונה ביקרו בגן החיות כ-50,000 איש, מתל-אביב ומכל רחבי הארץ והוא היה לסיפור הצלחה בקנה מידה אזורי.

מנהליו בשנים הראשונות, ד"ר שורנשטיין, ואחר-כך ברוך גפר הסתייעו בקשריו של ישראל רוקח, ראש עיריית תל-אביב, בניהול משא ומתן לרכישת בעלי חיים במקומות רחוקים כהודו למשל או בדיונים עם מנהל גן החיות בקהיר. הקשרים הבינלאומיים הלכו והתרחבו: הן על-ידי גיוס תרומות ברחבי העולם היהודי והן באמצעות משלוח זנים שונים של בעלי חיים, בעיקר בתום מלחמת העולם השנייה, לגני החיות בווינה, בברלין ובוורשה וקבלת זנים אחרים תמורתם.

בשנות ה-60 מצא עצמו גן החיות, בלב אזור מגורים צפוף. תלונות השכנים על מפגעי רעש וצחנה שעלתה מגן החיות והקמת בניין עיריית תל-אביב-יפו על חלק משטח הגן הביאו להחלטה להעביר את גן החיות למתחם באזור שמעבר לירקון. וכך ב-1964 במסגרת חגיגות ה-25 לגן החיות הונחה אבן פינה לגן החיות החדש, שלא נבנה מעולם, בפארק הירקון. בסופו של דבר, הועברו שוכני גן החיות ב-1980-81 לספארי בפארק הלאומי ברמת-גן, ועל שטח גן החיות הוקמו מרכז מסחרי ומגדל גן העיר.

התערוכה מתמקדת באופן שבו זוכרים את גן החיות . הגן המוצג בתערוכה הוא תיעוד של מקום והשתקפות של אירועים, כפי שנצברו ונשתמרו בזיכרון הממסדי והפרטי כאחד ותועדו במסמכי ארכיון הגן (השמור כיום בארכיון עיריית תל-אביב-יפו) ובעיתונות. מתוך אלה עולים היבטים ופעילויות חוויתיות של הביקור בגן:

המפגש עם בעלי החיים הכלואים בו, עם עובדיו כג'וני המאלף המיתולוגי, ויינברג, מוכר הכרטיסים שהיה פרסומת מהלכת לאטרקציות המוצעות בגן ושלל יוזמות ואירועים שהתנהלו בגן עצמו או אורגנו על-ידי פרנסיו. כרזות ואיורים לפרסום גן החיות שעוצבו בידי מיטב האמנים והגרפיקאים של התקופה: נחום גוטמן, אראל, פסח עיר-שי, האחים שמיר, יוסף בס ואחרים. פרק מעניין הוא התחרות לעיצוב סמל גן החיות, שהוכרזה ב-1946, והייתה בעצם מהלך של מיתוג הגן ובה נטלו חלק כעשרים אנשי מקצוע. ההצעה שזכתה הייתה זו של גרד רוטשילד וזאב ליפמן מסטודיו רולי. הבחירה בעיצוב המשלב דימוי בטיפוגרפיה מודרניסטית מעידה על מודעות פרנסי הגן לרוח הזמן ועל ניסיון למצב את הגן כאתר עדכני. עוד בתערוכה תיעוד של בית הקפה שבו נערכו קונצרטים ומופעים שונים, גן השעשועים ותחרויות התחפושות שנערכו שם בפורים , ידיעות בעיתונות היומית אודות הבאת בעלי חיים חדשים לגן, לידות ואירועים חשובים ושוליים כאחד שהתרחשו בו, תחרויות של ציורי ילדים וחיבורים או תחרויות למתן שמות לגורים של בעלי חיים שנולדו בגן, מגוון מוצגים זה ינסה להדהד את חוויית הביקור בגן החיות, כפי שנשתמרה בזיכרונם של מי שהיו פעם ילדים בתל-אביב ושל מי שהגיעו לעיר כדי לצפות בגן כאחת האטרקציות שהציעה העיר הגדולה.

במהלך הסוכות תוקם ברחבת המגדל במוזיאון סוכת ענק כולה מקושטת בקישוטי חיות, ובה יתקיימו פעילויות מיוחדות ובהן:שעות סיפור,סדנאות להכנת חיות, ואפשרות להצטלם בתוך קטאאוטים של חיות.

התערוכה היא פרי יוזמה של הארכיון ההיסטורי-העירוני לרגל שנת המאה לתל-אביב ומבוססת ברובה על אוספיו.