את ביקורו בארץ, שבמהלכו הופיע והנחה כיתות אמן, חתם המוזיקאי רוברטו ג'יני בקונצרט שערך עם עמיתיו במרכז ענב (2.10). התכנית הורכבה מיצירות הבארוק האיטלקי המוקדם - תחום התמחותו של ג'יני.
מדובר בחגיגה עבור חובבי המוזיקה העתיקה בארץ, כיוון שלמרות שגשוג הסצינה, בזכות הרכבים כדוגמת תז' הבארוק י-ם, בארוקדה, פניקס, סולני באך הישראליים ואחרים, לבארוק המוקדם (המחצית הראשונה של המאה ה-17) עדיין אין די ייצוג בקונצרטים.
הופעות מזדמנות של כוחותינו, או של הרכבים מחו"ל (כגון ארפג'אטה או פואם הרמוניק) הוכיחו כי המוזיקה יפהפיה, מרתקת, שונה בתכלית מזו של הבארוק המאוחר וראויה לחשיפה נרחבת. לאור זאת, הקשר המקצועי שנרקם בין ג'יני ובין דרורה ברוק (מנהלת מח' המוזיקה העתיקה בקונסרבטוריון ת"א) משמח ורומז כי למוזיקת העבר הרחוק יש עתיד.
חלק הארי של הקונצרט יוחד לאריות, שירים ומדריגלים של מונטוורדי (1567-1643) ובני תקופתו. בדיעבד, ייתכן ועדיף היה להעלות את מינון היצירות הכליות, משום שהזמרים לא תמיד הצליחו למצות את עסיסיות המוזיקה ואת חריפותה.
יאיר פולישוק אמנם הרשים ברוחב מנעד ובטכניקה גמישה, אך הפעם נעדרו מהופעתו הכריזמה והביטחון שהפגין בהזדמנויות קודמות.
זמרות הסופרן איילה סיקרון ואנטונלה ג'אנצה (Gianese) לא הבריקו אף הן, למרות קולה הזך של הראשונה ושירתה רוויית הרגש של השניה. כששלושת הזמרים צירפו קולותיהם, לא עלו אלו בקנה אחד, והביצוע לקה בהיסוס ובחוסר דיוק.
את הנגינה, לעומת זאת, אפשר רק לשבח. בראש וראשונה ניצבת הכנרת המצוינת נועם שוס, בעלת הצליל החם והמלטף. הופעתה כמו באה ללמד מה בין נגינה טכנית למוזיקלית. לא פחות טובים היו דרורה ברוק (חליליות) ואיתן הופר (תאורבו), גם אם מדי פעם נבלעו צליליהם המעודנים באנסמבל.
אורית מסר יעקבי הפיקה מהצ'לו גוונים מרגשים, דמויי קול אנושי, וג'יני? כבודו "הסתפק" הפעם בהובלת האנסמבל מעמדת הצ'מבלו, ולא זכה להתבלט כסולן. אולי בביקור הבא (ינואר) יזכה הקהל להתענג על נגינתו החושנית בוויולה דה גמבה. יש למה לחכות.
מסע בזמן
כעבור יומיים התקבצו בפליציה בלומנטל נציגי "הפרויקט הישראלי למוזיקה עתיקה", קבוצה שהתגבשה ב-2006 באקדמיה בי-ם. כיום חבריה נמצאים באירופה למטרת לימודי המשך ו/או הזנקת קריירה, אך מקפידים להבליח לביקורי מולדת, למען ייהנו גם הלבנטינים מאמנותם.
המופע "300 שנות מוזיקה איטלקית" נפתח בשירים ובפרקי נגינה הלקוחים בחלקם מקבצי מוזיקה בני המאה ה-14, למשל "קודקס פאנזה" (Faenza), שמבחר ממנו יבוצע בהמשך העונה גם ע"י סולני באך הישראליים במסגרת הסדרה "מוזיקה אחרת" ב"התיבה" (1.12).
קשה להסביר, אך אופי המוזיקה מצריך מעט מאמץ מצד המאזין על מנת להתרגל למצלול הייחודי. הסבריו של שיר שמש (שהפליא לנגן בחליליות ובכינור ימי ביניים) עזרו לקהל לצלוח את המשוכה, ומן הסתם גם הביצוע המסור של האמנים.
החיסרון היחיד בתכנית הוא תמציתיותם של הקטעים - רק מתרגלת האוזן ומתחילה ליהנות, וכבר מסתיימת המוזיקה. פה ושם בחרו הנגנים לבצע פרקים ברצף, מה שהגביר את הקסם: על אף האתגר שבמפגש ראשון ומרוכז עם היצירות העתיקות, מרגע שמתרגלים, אין לעמוד בפניהן. לפרקים האיטיים השפעה היפנוטית, בעוד שהנמרצים מכריחים את המאזין לפצוח בריקוד.
חלקו השני של הערב היה מוצלח אף יותר, והורכב בעיקר משירים מסוף תקופת הרנסנס ותחילת הבארוק. הסופרן ענת עדרי כבשה את הקהל בקולה הצלול והענוג. שירתה מצטיינת בעומק הבעה, רגישות לטקסט ונאמנות לסגנון, ואלו חברו לביצוע מופלא ממש של "הינך יפה רעייתי" של אלסנדרו גראנדי (1586-1630).
בנוסף לשירים, בוצעו גם שני ריקודים מלהיבים של דייגו אורטיז (1510-1570). אלו שימשו בסיס למפגן וירטואוזיות של שיר שמש (חלילית) ואלון שריאל (ארכי לאוטה).
את ביקורם הבא, המתוכנן לפברואר-מרץ, יקדישו חברי "הפרויקט הישראלי למוזיקה עתיקה" למוזיקה יהודית מימי הביניים ומהרנסנס. טעימה מהתכנית הוגשה כשעדרי שרה את "ברכו את אדוני" מאת סלומונה רוסי (1570-1630). לאור התוצאה הקסומה, נראה שהתכנית תהיה לא פחות טובה מהנוכחית, ולפיכך - מומלצת בחום.
אוקטובר, חודש מוזיקלי
ב-10.10 יתארחו בפליציה בלומנטל אנסמבל מיתר והזמרת ברכה קול (אליסה, הילד חולם) בתוכנית מאתגרת ומסקרנת ובה מיצירות יוסף טל ועוד. אירוע ברוח דומה ייערך במקביל ב"התיבה", ובו יופיעו, בין היתר, הפסנתרנית מיכל טל, הכנר ניתאי צרי ואמנית הקול אתי בן זקן (פסטיבל קונטמפו). הכניסה חופשית.
למחרת ישוב למקום אמן כלי הפריטה אלון שריאל עם הרכב מיוחד שכולל זוג מנדולינות, ויולה וצ'לו. את הקונצרט יקדים מפגש שיתמקד במוזיקה ובהיסטוריה של המנדולינה.
בהמשך החודש (מה-15 ועד ה-20) תופיע המצו המהוללת אן סופי פון אוטר עם הפילהרמונית בתוכניות שונות, ותשיר מיצירות מאהלר ושוברט.
סולני באך הישראליים יופיעו ב-21.10 עם אנסמבל מיתר ב"התיבה" ויוכיחו שנית כי הפער בין מוזיקה עתיקה לעכשווית קטן משנדמה. באותו ערב יתקיים בפליציה בלומנטל קונצרט ראשון לעונה זו מסדרת "צלילים ומלים מהבארוק", ובמרכזו יצירות איטלקיות לחלילית.
נציגי אנסמבל פניקס, בראשות מירנה הרצוג הנפלאה, ינגנו מיצירות בטהובן ב-26.10, ואליהם תצטרף הזמרת המצוינת קרין שיפרין בשירי עם סקוטיים שעיבד המלחין.
גולת הכותרת של החודש, לפחות על הנייר, תהיה "רחמי טיטוס", אופרה פחות מוכרת של מוצרט. זוהי הפקה של התזמורת הקאמרית הקיבוצית, שהעלתה בעבר את "האימפרסריו" ומצטיירת כאלטרנטיבה מרעננת לרפרטואר חסר המעוף משהו שמציעות תזמורות אחרות. את האופרה יביים ניב הופמן, שבאמתחתו לא מעט הפקות מוצרט: לפני חודשים ספורים ביים את זמרי הסטודיו ב"נישואי פיגארו" בי-ם, וקודם לכן העלה את "כך עושות כולן" באונ' ת"א ובחיפה, ועוד ידו נטויה. הזמרים מגיעים משורות האופרה-סטודיו ובוגריו, ביניהם שירה רז (אליהו, מפיסטופלה) ואיילה צימבלר (פאוסט, שעת אופרה לילדים



המדריך של תל אביב
